מאמרים


אם פנינה חיה סימן שדר' מנדלסון צודק

נשלח 17 ביוני 2010, 8:38 על ידי avi mendelson   [ עודכן 17 ביוני 2010, 8:42 ]


את הכתבה הזו אפשר לפתוח בכמה צורות. כולן מתאימות,וכולן
מדהימות.



"סיפורה של אנה שוסטרמן, נראה על פניו, מצוץ מן האצבע.
כשסיפרה כיצד היא כותבת את שיריה, נדו האנשים בראשם לאותת כי
מישהו לא שפוי, ורצו ללכת הלאה. "אבל השירים פה", ניסתה אנה
לומר, "העתקת אותם מאיזה מקום", אמרו האנשים. כשהתברר שאנה
לא רק שאינה מבינה את המשמעות של המילים הכתובות, היא גם
אינה יודעת בכלל קרוא וכתוב בעברית - הענין נעשה קצת מורכב
יותר, והיו כאלה שהשתכנעו, שאולי אנה שווה בדיקה.
אנה התארחה פעמיים בטלויזיה, "הייתי כזו", הצביעה על תמונה
המתארת אותה 'במלואה' -00 ו קילוגרמים שקלה אז - "והיום אני
לובשת בגדים במידה 42. חזרתי לעבוד כאחות, השתחררתי מדיכאון
שכמעט הייתי שרויה בו עקב לידת בני. אפשר לומר שגיליתי אח
החיים". אבל זה עוד לא הכל. השירים של אנה, הם הדבר, שאותו
איש עוד לא הצליח להבין. אנה עלתה ארצה סמוך לנישואיה.
בילדותה, מעולם לא כתבה היטב, ולא הצטיינה בשירה או בפרוזה,
כשהגיעה ארצה לא ידעה אפילו מילה אחת בעברית, ואחת ההשלכות
של בעיותיה היתה מן העובדה שלא הצטיינה ביותר בשליטת השפה.
אנה הגיעה אל הד"ר מנדלסון כדי 'לעשות דיאטה'. במהלך
התרגילים, ארע דבר מדהים: פתאום, אנה חיברה שיר. ולא סתם שיר
- אלא שיר בעברית, הייתי מתישבת מיד לכתוב את השיר, כמו שהוא
התרוצץ לי בראש, ואחר כך לקחתי מילון עברי רוסי, כדי להבין
מה שכתבתי", סיפרה בתכנית הטלויזיה, היא גם הוציאה ספר,
'להיוולד מחדש', קראה לו, ועל השער ציירה גזע עץ שמן וחסר
צורה שנגדע, וממנו צומח זלזל צעיר ורענן, מלא חיים,"



אפשרות שניה :
שמו של הרב מ. מתנוסס על לוחות המודעות שבכל השכונות החרדיות.
הרב מ. מוכר ומבוקש. הוא מרצה ידוע, דבריו מרתקים, אין כמעט
אישה שעוד לא נכחה לפחות בהרצאה אחת שלו. רק הד"ר מנדלסון
יודע כמה קשה היה לרב מ. לעלות על הבמה - לא, לא על הבמה של
'בניני האומה' - אלא על בימת ביהכ"נ, כדי לעלות לתורה,
"בשבת, עוד איכשהו", סיפר הרב לד"ר מנדלסון, "הייתי עטוף
בטלית. ולא ראו אותי. גמגמתי את הברכות כשכולי מכוסה זיעה.
אבל כשביקשו ממני להרצות או למסור שיעור תורני, זה היה סיוט
אמיתי". הרב מ. סבל מפחד קהל בדרגה חמורה ביותר, היום, אחרי
הטיפול, אפילו לרב מ. בעצמו קשה להבין את המהפך,



אפשרות שלישית:
"זו שיטה שפיתחתי בעצמי", אומר לנו הד"ר מנדלסון, שהיה רופא
פנימי כללי שנים רבות ופיתח במקביל שיטח ריפוי משלימה, "היא
מבוססת, כמובן, על ידע, על מקורות ועל שיטוח טיפול שונות,
אבל השיטה עצמה - היא שלי. אני גיליתי ופיתחתי אוחה. אין עוד
אדם המכיר אח השיטה שלי, ואין עוד מישהו שמרפא לפיה.
בדרך, היו לי כמה הפתעות; ההפתעה הראשונה היתה כשגיליתי אח
הרמב"ם. בתוקף היותי "חוזר בתשובה", עדיין לא זכיתי ללמוד אח
הרמב"ם, ואפילו לא לעיין בו. כשנזדמנתי להרצאה בנושא כלשהו
ביהדות. המרצה הביא אח ספר הרמב"ם וציטט ממנו. "רגע, זו
השיטה שלי", אמרתי, ופתחתי את הספר, הרמב"ם כותב את מה שאני
אומר, או להפך, אני אומר את מה שכחב הרמב"ם, אבל עשיתי זאת
כלל בלי לדעת ולהתכוון.



הדר' יהודה ארנסט מנדלסון הוא אדם אחד ושיטה שלימה. שיטה
מדהימה עם "קבלות" והוכחות מהשטח. שכל מי שהגיע אליה, ואפילו
במקרה, הפך למעריץ נלהב. אין חסידים לשיטה שלי. אומר הדר'
"יש רק אנשים שיודעים לקרוא, הם קוראים בפשטות את דף תוצאות
הבדיקות של קופ"ח לפני מטיפול במהלכו ולאחריו. לעיתים קרובות
אדם מגיע בשביל בעיה ספציפית. וכשאנחנו מתחילים בטיפול,
וחילוף החומרים מתחיל לתפקד כמו שצריך, דברים זזים אצלו בעוד
מקומות; מערכות נוספות מתאוששות וחוזרות לפעילות מלאה, לכן
אנחנו בודקים גובה של כל מטופל, הרבה פעמים היו לנו הפתעות
לטובה". ויש שם באמת עוד סימונים, בעיפרון עבה, ובעיפרון דק.
הד"ר מנדלסון התארח במדור 'בית ומשמחה' לפני כ-7 חודשים.
בכתבה 'הילד בן ה-7 שילם לחברים', סיפרנו בעיקר על מנדלסון
האיש, ומעט על מנדלסון כשיטה.



לפני שבועיים, קיבלנו צלצול טלפון נרגש;
אני הגעתי לד"ר מנדלסון דרך המאמר בעיתון שלכם", אמרה רחל
מירושלים, וכל בוקר, כשאני פוקחת אח העינים, אני מברכת אתכם
מחדש. הייתי אישה שמנה מאוד, אני בסך הכל בת 45 אבל תפקדתי -
או נכון יותר לא תפקדתי - כמו אישה זקנה. סבלתי מיתר לחץ דם,
מבעיות כתוצאה מהשומן, שנאתי אח עצמי, ושנאתי אח החיים. גם
שאר בני הבית לא תיפקדו היטב, באשמתי. לא הלכתי לשמחות הייתי
היפוכונדרית, רציתי לראות אח כולם מסביבי, פחדתי לצאת החוצה,
אולי יקרה לי משהו,
היום, אני חדשה לגמרי, וזו לא מליצה. רחל שלפני חצי ישנה לא
היתה מרימה אלייך טלפון ולא היתה מספרת לך על עצמה... מאז
תחילת הטיפול הורדתי 5ו ק"ג, אני משתתפת בשמחות משפחתיות
והולכת לבקר. המכרים שלי נדהמו לראות אותי, הם כבר לא ניסו
להזמין אותי אליהם, ופתאום הגעתי.
אדם בריא אינו יכול לתאר לעצמו מה זה לחיות בתוך בעיות
רפואיות ופחדים ושחור, ויום אחד להתעורר אל האור"
לכתבה הזו אפשר לקרוא 'בעקבות מנדלסון נ' - אנשים רבים ובעיות
רבות הגיעו אל הד"ר דרך העיתון, התקשרו וביקשו להודות, תוך
כרי כך נעשינו סקרניים, מה בכל זאת יש בשיטה, שהיא פשוט
מוכיחה אח עצמה, ובמקומות שאחרים ניסו ונכשלו.



חיפשנו ומצאנו אוחו. הד"ר מנדלסון ואשתו לאה, שהיא חלק פעיל
ובלתי נפרד מפרקטיקה, ניסו לשחזר שוב איך התחיל הכל, מה קרה
בדרך, מתי ואיך הכירה בהם הרפואה הקונבנציונלית, ואיך חילוף
חומרים נכון הוא המפתח של הענין כולו.
"איך זה, ד"ר", אני יורה את השאלה המסקרנת ביותר, "אתה כעצמך
היית רופא כללי. אמיתי. יום אחד קמת ועזבת אח האספירין ואח
הוואליום, והתחלת משהו חדש - מה אמרו על כך עמיתיך הרופאים
הקונבנציונליים "?
ד"ר מנדלסון מחייך, "לפני 15 שנים הגיעה אלי פנינה אדלר מחיפה
לטיפול. )"את יכולה לרשום אח השם", הוא מעיר, "היא מרשה".(
היא הביעה אלי אחרי שעברה 8 ניתוחים, שמתוכם לפחות ארבעה היו
מיותרים, כאחד הניתוחים הוציאו לה את בלוטת התריס, היא היתה
מועמדת דחופה לניתוח, כדי להוציא אבנים מכיס המרה, האבנים
היו בגודל כזה, שהרופא שלה אמר לה: "פנינה, יש לך סלעים בכיס
המרה... "היא נטלה 32 כדורים שונים בקביעות, וסבלה מאנגינה
פקטורים פרינץ כרונית, בשלה היתה מתאשפזת בביה"ח 'כרמל'
בחיפה 3-1 פעמים בשבוע.
בסוף הטיפול אצלי, פנינה נותרה עם 2 תרופות; האחת נועדה למלא
אח מקום בלוטת התריס שאיננה, והשניה, נו, השארתי לה סוכריה
אחת... עד היום היא מגיעה אלי, בערך פעם בחצי שנה, עד היום
היא אינה נוטלת את התרופות, ועד היום היא עוד לא עברה את
הניתוח ההוא, שהיה אמור להוציא אח הסלעים מגופה.
5 שנים אחרי שטיפלתי בה, הוזעקתי לביה"ח כרמל להרצאה בפני
הרופאים, במחלקה פנימית ב' של הפרופסור כהן. ביקשתי מפנינה
שתבוא להיות 'דוגמא' בהרצאה הזו, ובמהלך ההרצאה, הרופאים לא
האמינו למראה עיניהם : "פנינה חיה ? ! אנחנו היינו בטוחים,
שהיא נפטרה, חלילה, ולכן הפסיקה להתאשפז במחלקה מדי שבוע"
אה, כן. ושכחחי לומר: כשקיבלתי את פנינה לטיפול היא היתה בת.
69 כל המחלות והכדורים והאשפוזים יצרו הרגשה קשה של 'סוף
הקדנציה'. היום. 15 שנה אחרי. כדאי לך להחליף איתה כמה מילים.



ואם אנחנו מדברים על אבנים. אחד הפציינטים שלי. שמואל תקאטץ
ירושלמי סבל מאבנים בכליות. סבל מאוד. אפילו - כי רק כליה
אחת תפקדה אצלו, והיו בה 2 אבנים, אולם מצבו הכללי היה ירוד
כל כך שהרופאים פשוט לא יכלו לנתח אותו ; הוא היה שמן, סבל
מיתר לחץ דם ומסוכר גבוה, הוא בא אלי במטרה להרגיש קצת יותר
טוב, כדי שיוכל לעבור סוף-סוף את הניתוח ולהיפטר מהאבנים.
אחרי חצי שנה, כשהמלצתי לו לערוך שוב בדיקות אצל הרופא שלו,
הרופא כמעט מת במקום : האבנים נעלמו מהכליה של שמואל. הוא
חיפש וחיפש ולא מצא אותן הרופא לא יכול היה להרגע; "הנה, כאן
הן נמצאות", הצביע על צילום שערכו לשמואל חצי שנה קודם לכן.
"וכאן כבר לא". הצביע על תוצאות הבדיקות החדשות "איך זה יכול
להיות" אני שואלת בספקנות נלויה, "בלי ניתוח"? "הכל תלוי
בחילוף חומרים נכון, מה שקוראים בלועזית 'מטבוליזם',



כל תא בגופינו מצופה נימי דם, שמספקים את מזונו ומנקים אותו
מהרעלים, וכל נימי הדם והאברים מצופים רשת דקיקה של עצבים,
המקבלים פקודות ממרכז העצבים במוח ואחראים על התפקוד; על
התכווצות כלי הדם והאברים, ועל שחרורם, על התנועות ועל
הרפלקסים,
אני טוען שכמעט כל הבעיות בגופינו נגרמות כתוצאה מחילוף
חומרים לא נכון, כאשר אזור מסוים לא מקבל מספיק חמצן ומזון,
או חליפין, לא מנקז מתוכו את הרעלים בצורה מושלמת - משהו
במערכת מתחיל להשתבש, אנחנו קוראים את שפת הסימנים החיצונית:
"כואב לי הראש, אני סובל ממיגרנה" פירושה חילוף חומרים לא
תקין במערכת כלי הדם של הראש, "יש לי דיסקוס, אין לי תחושה
בידיים, כואב לי הצוואר" - פירושו משהו משובש בחוט השדרה,
"יש לי אולקוס, אני סובל מבעיות עיכול קשות", פירושן, איך
לא, חילוף חומרים משובש במערכת העיכול. השיטה קרויה
היפנותרפיה - הרפיה רפואית. במהלך הטיפול, אנו מגיעים להרפיה
מוחלטת של רשת העצבים בכל הגוף. כשהעצבים רפויים, לא מתוחים
ולא מכווצים, גם נימי הדם הזעירים משתחררים. הדם עובר בקלות
ומגיע לכל מקום, החמצן מועבר, הפחמן והרעלים נקלטים, ופעולת
חילוף החומרים מתבצעת בשלמות. חילוף חומרים תקין הוא המפתח
לבריאות הטובה. זה נשמע פשוט, אפילו פשוט מדי מצטער, אבל אין
לי מה להוסיף. זו השיטה, והתוצאות, במקרים רבים, מדהימות
אפילו אותי".
כדי להגיע אל היעד - הרפיה מושלמת וחילוף חומרים מושלם, יש
לד"ר מנדלסון תרגילים, אותם צריך לבצע בעקביות. השיטה עצמה
היא נעימה, ברורה ופשוטה, אם אתה נתקל בקשיים, סימן שאתה לא
מבצע את השיטה כראוי. אנחנו דורשים מהמטופל רק לבצע את
התרגילים בדייקנות ובעקביות. "ומה אם הבנאדם הוא בלגניסט
מושבע, או שכחן ?" אני שואלת, "את זה הוא יאלץ לזכור", אומר
הד"ר מנדלסון בחיוך, "ואל תדאגי, היו כבר מקרים של סופר
שכחנים שהפריעה לתפקוד שלהם, או אנשים מבולגנים, שטיפלנו
בהם בהצלחה, והיו גם להפך, כשאני רואה פציינט שלא נכנם
לשירותים אצלי בבית כי הוא פוחד מחידקים, או אחד שכל מסמך על
השולחן טורד את מנוחתו והוא 'חולה נקיון וסדר', השיטה עובדת
עליו.



חיים, היום מורה בישיבה תיכונית, עבר טיפול אצל ד"ר מנדלסון
בגלל בעיה שהתגלתה אצלו בהיתו בחור. הטיפול, ב"ה נסתיים
בהצלחה. חיים נישא ונולדו אחד הוא נזכר בה.
חיים גויס במלחמת של"ג, הוא היה חובש קרבי ונשלח עם פלוגתו
בלבנון, שם נפגע בעיצומו של קרב. הוא 'חטף' את הכדור דוקא
כשלא היה לידו איש. כחובש, זיהה מיד את המצב, וידע שיש לו
סיבה טובה להיות מודאג. הוא שכב על הארץ, מדמם בצורה מבהילה,
והבחין כי מעיו נזרקו החוצה, הוא זיהה גם פגיעה חמורה ודימום
פנימי בכבד. חיים יכול היה למות בגלל כל אחד מהסעיפים בנפרד.
מעיים בחוץ מסבים כאבים כאלה שגורמים לשוק ולמוות, ואילו
דימום פנימי בכבד, הוא דימום שאי אפשר לעצור בחבישה, והאדם
צפוי למוות מאובדן דם. פתאום קרה משהו מדהים, חיים החל לבצע
את תרגילי ההיפנותרפיה בצורה ספונטנית, בלי להיות מודע
למעשיו. המערכת הפנימית של הגוף שלמדה פעם את השיטה, הפעילה
אותה כעת, בתור אמצעי ההתגוננות היחיד שעמד לרשותה. חיים
הצליח לעצור את הדימום ולהתגבר על הכאב. הוא פונה לביה"ח,
וב"ה החלים לחלוטין. מי שמתקשה להאמין יוכל לצבוט כדי להרגיש
שהוא חי לגמרי.
כל אדם שעובר טיפול ובלי קשר למטרה הספציפית שלשמה בא מרגיש
שיפור דראסטי בכל הנקודות הבאות: הוא נעשה יותר רגוע שקט
ויציב. הוא נעשה בטוח יותר בכל מצב בחייו. ובכח הריכוז,
הקליטה והזיכרון שלו עולים בצורה ניכרת.
דר, מנדלסון טיפל באנשים שנכשלו בשבע טסטים או יותר ולטיפולים
אחרי מס, חדשים כבר הגיעו הרכב. הוא טיפל בבחורה שבטחונה
העצמי היה במצב ירוד ביותר. רצתה ההשגחה ו-17 הצעות שידוכים
שקבלה עד אז נסתיימו בלא כלום. הבחורה היתה בטוחה שלא תתחתן
לנצח. נשים ששנים רבות לא ילדו. ילדו בזכות ההפנוטרפיה.
בשבוע שעבר היתה לנו עוד ברית, מתרגש דר' מנדלסון. "יש לי
המון ילדים"...



הוא מטפל בהרבה אנשים הסובלים מהלם מבחנים. שכאשר מגיעים
למבחן נתקפים בהלם אמיתי. מזיעים נתקפים בצמרמורות. ולא
מצליחים בבחינה. אני לא רופא ילדים. אבל לפעמים אין לי ברירה
מגיע אלי ילד היפר-אקטיבי. את יודעת מה קורה לילד כזה בשנים
הבאות. בהתחלה הוא יהיה ילד מיוחד אח"כ ילד חריג. ולאחר מכן
ילמד בבי"ס מיוחד ובהמשך ילך לחפש את העתיד האבוד שלו איני
יודע היכן. גם ילדים שכוססים ציפורניים תולשים שיער. סובלים
מטיקים. ההתחלה היתה בקרית שמונה כאשר דר' מנדלסון היה רופא
כללי במקום והיו הפגזות של קטיושות. אחרי חדירת מחבלים לתוך
קרית שמונה. בקשו ממני לטפל בקבוצות ילדים מהישוב שהתחילו
להרטיב בצורה מסיבית מידי לילה מרוב פחד ומתח.



"השיטה" מדגיש דר' מנדלסון אינה כמו תרופות שניתנות לחולה
היא פשוט צורת חיים נכונה יותר היא חשובה לבריאים, לא פחות
משהיא חשובה לחולים. בשנים הרבות שבם אני עוסק בנושא הרגשתי
בבירור שהרגשתו של כל מטופל משתפרת גם בלי קשר לבעיה
הנקודתית ממנה הוא סובל. למשל מטופלי לא סבלו ממחלות חורף.
מכאבי ראש, מעייפות כרונית. ידעתי שההרפיה הנכונה משפרת את
התפקוד המערכת כולה. וגם מחזקת את המערכת החיסונית של הגוף.
או מונעת בצורה אחרת כלשהי הדבקות במחלות. היום כבר יש
פרסומים של הרפואה הקונבנציונאלית המכירים בכוחו של החיסון
הטבעי. הוא מערכת ההגנה הפנימית של הגוף. שלמשל אחראית להרוג
את התאים הסרטניים המצויים בגופו של כל אחד מאתנו. היא לוחמת
בחדקים. היא אחראית על ההרגשה הכללית, ועל כשר התפקוד.
ידוע שהאדם מנצל בחיי היום יום רק חלקיק קטן מכוחותיו
הגופניים. בשיטתי, האדם מנצל יותר את כוחו ומגביר את ההגנה
הטבעית שלו פי שלושה לפחות. המוזר בשיטה. או מה שמיוחד בה,
היא העובדה, שההיפנוטראפיה מתאימה לכולם. היא מביאה את הגוף
לתפקוד מאוזן, בריא ונורמאלי. כך לעיטים קרובות מפגשים
מוזרים בקליניקה. חולה שהחלים מיתר לחץ דם נתקל בחולה שלחץ
דמו היה נמוך מידי, ועלה לרמה תקינה. זהו גם הסוד לירידה של
משקל רב בתקופה קצרה. אומר דר, מנדלסון. "בלי שעשיתי להם שום
דיאטה". "הם אכלו מה שרצו מתי שרצו וכמה שרצו, במהלך הטיפול
דאגנו רק שהמערכת חילוף החומרים בגופם תפעל כמו שצריך. כל
השאר הסתדר מעצמו

דיאגנוזה בהיפנוזה

נשלח 17 ביוני 2010, 8:32 על ידי avi mendelson   [ עודכן 17 ביוני 2010, 8:33 ]

"לאישה" גליון 2273 חשון תש"ן

קורות חייו של ד"ר יהודה מנדלסון, בן ה-53 יכולים להספיק לשני אנשים לפחות. הוא – שהיה אתאיסט מושבע. שחקן, שלמד רפואה כללית והיפנוזה רפואית בלנינגרד, נדלק על ישראל לאחר מלחמת ששת הימים, עלה לארן וחזר בתשובה יחד עם משפחתו הענפה. היום, עם אשתו לאה, הצעירה ממנו בעשר שנים, ועם חמשת ילדיו, הוא מנהל אורח-חיים דתי.

דר' מנדלסון היה תמיד חריג. ברוסיה ישב, בגין חוצפתו ואומן ליבו, בבית-חולים לחולי-נפש. כשהרגיש צורך לזעזע את אמות הסיפים בישראל, ערד שביתת רעב מול משכן הכנסת. בזמנו, בתקופת הקטיושות, התגורר עם משפחתו בקרית-שמונה. אחר כך עבר עם משפחתו לחיפה. בחיפה הם לא מתגוררים בשכונה חרדית, אלא באזור מצוקה, וגם כאן הם בולטים. "אני עושה פה נפשות לדת", הוא אומר בסיפוק.

ביתם צנוע ומרוהט בפשטות. הדירה קטנה, חמימה וחדורה אווירה תרבותית. לאה מנהלת היום את עסקי בעלה, רופא עצמאי, העוסק בעיקר בהיפנוזה והרפיה רפואית. טלפון אלחוטי מונח בכיס חלוקה, והוא, בשימוש תמידי כמעט, היא נראית שקטה ומכונסת בעצמה, אך היא משנה תדמית במהלך הראיון, והופכת לדמות הדומיננטית, כשמבקשים לצלמה במטבח המשפחתי, היא מתרעמת וטוענת שהמטבח לא מאפיין אותה, ובכלל, בבית שלה כולם צמחוניים, ולכן היא כמעט לא מבשלת,

את הרפואה הקונבנציונלית נטש דר' מנדלסון, לאחר שחש שהוא זקוק לשינוי, עקב אכזבות שונות, מאז ומעולם משכה אותו ההיפנוזה הרפואית, אך לא תמיד יכול לעסוק במקצוע, כשחש שמיצה את עצמו ברפואה המקובלת, עכר להיפנוזה רפואית, או בלשונו "להרפיה רפואית, עקרון השיטה הוא טיפול ללא תרופות. גיליתי במהלך עבודתי בבית החולים, ששליש מהמאושפזים בבתי חולים נמצאים שם עקב בעיות שנגרמו מנטילת תרופות לא נכונות. גם השילוב של כמה תרופות הנוגדות זו את זו , גורם לתופעות הרות אסון.

בהרפיה שאני עושה לחולה, אני משחרר ממתחים ומשחרר שרירים, אפילו במערכת העיכול ובכלי הנשימה. ההרפיה מתמקדת בשחרור איברים פנימיים שונים, והפעלתם גורמת להרגשה טובה יותר ולבריאות משופרת. כשמגיע אלי מתרפא עם מינון גבוה של תרופות, אינני מבטל לו מיד את התרופות. הכל נעשה באיטיות, במהלך הטיפול, כשנראה שיפור במצבו. הגיעו אלי אנשים שנטלו למעלה משלושים כדורים ליום. אותם מטופלים נשארו היום ללא תרופות כלל, או עם תרופות במינון נמוך ביותר. הגיעו אלי גם חולי סכרת, שהזריקו לעצמם שלוש פעמים ביום, ועכשיו הם מזריקים - פעם אחת בלבד. אני מלמד אותם איך לעשות לעצמם הרפיה רפואית, והתוצאות מדברות בעד עצמן".

הדר' מנדלסון נולד בלנינגרד. אביו היה מהנדס אלקטרוניקה. למנדלסון שלוש אחיות. שתיים מהן רופאות. הבכורה היא רופאה פנימית ברוסיה, שלאחרונה גילתה שניחנה בידיים בעלות מטען חשמלי מיוחד. אחותו האמצעית, גם היא ברוסיה, היא תופרת. אחותו הצעירה, המתגוררת בארן, היא רופאה שחזרה בתשובה והיום היא חבדניקית. בימים אלה היא ילדה את בנה השלישי. "רק כשהיא חזרה בתשובה, היא נכנסה להריון", אומר ד"ר מנדלסון. כסטודנט, היה אתאיסט. "בכל הזדמנות הבעתי את דעותי נגד הדת. אני, למשל, לא עברתי טקס ברית מילה". את לאה פגש באוניברסיטה. היא היתה סטודנטית לכלכלה. כעבור כמה חודשים הם נישאו, ונולד בנם הבכור דוד (23).

"בני נולד לאחר מלחמת ששת הימים. עד מלחמה זו הייתי רחוק רוחנית מהארץ. אבל ההודעות ששמעתי ברדיו מוסקבה, על צבא מצרים העומד להגיע לתל-אביב, עשו לי משהו בנשמה. הרגשתי לפתע שיש לי עם ומדינה, ושאני שייך לעולם אחר. לאה תמכה ברצוני לעלות, וכאן התחיל הסיוט שלנו. באותה תקופה התגוררנו בלנינגרד, בחדר קטן של 18 מ"ר, בתנאים מחפירים. לעשר משפחות היה מטבח אחד ושירותים משותפים. אז כבר עבדתי כרופא, ולאה עזבה את האוניברסיטה והחלה ללמוד סיעוד. שאיפתי לעלות ארצה הביאה אותי לקשר עם קבוצה שניסתה לחטוף מטוס רוסי ולעלות ארצה דרך פינלנד. אני סירבתי להצטרף להרפתקה, כי גרסתי שבטיל הראשון יפילו את המטוס, ושלכן עדיפה סירה או אוניה, בקבוצה ההיא היו כחמישה עשר חברים. שניים מהם נשפטו למאסר של 15 שנה, לאחר שנתפסו".

מצבו של מנדלסון לא היה טוב בהרבה. הוא הוכנס, בניגוד לרצונו כמובן, לבית חולים לחולי-נפש ושם שהה כחודש וחצי. הוא בקושי יצא משם חי, לאחר שקיבל כמה זריקות שגרמו לו לאיבוד ההכרה. מי שהצילה אותו ממצבו הנורא היתה רופאה, שהכיר בעבר. היא הזריקה לו מים מזוקקים במקום אמינאזין.

את קורותיו באותם ימים הוא תיעד בסדרת מאמרים בעיתונים. להלן קטע מאחד המאמרים; ישבתי בשלווה על מיטתי, נתון במחשבות שהכל יסתיים בשלום. שברגע שייכנסו עמיתי הרופאים לחדר, אספר להם, באווירה שקטה, על הטעות שנעשתה באשפוזי. אגב, מנהל המחלקה היה יהודי, שניסה להסתיר את זהותו האמיתית. היה לפנות ערב. הגישו לנו ארוחת ערב - פסולת שלא יכולתי להכניסה לפה. כמה מופרעים החלו להשתולל, אבל הושתקו מיד בצורה מקצועית מאוד. כשהגיעה שעת הטיפול, החלו לחלק כדורים ותרופות בנוזלים. כמה מהחולים הוזמנו לזריקות כחדר הטיפולים. לפתע נכנסה האחות, קראה בשמי וביקשה ממני ללכת לקבל זריקה בחדר הטיפולים. "איך זה יתכן זעקתי. 'הרי אני כאן רק יום אחד. טרם נבדקתי, ואיש לא שוחח עמי. החלטתי להישאר בחדרי. כעבור שלוש דקות הגיעו למיטתי שני 'אחים' ולקחו אותי בכוח לחדר הטיפולים. שם נכנעתי. מאז עברו תשע עשרה שנה, ותאמינו לי שגם היום אני מרגיש בכל גופי את הזריקה ההיא. היא היתה מכאיבה מאוד. השפעתה העיקרית התחילה כעבור עשר דקות. כבדות עופרת פשטה בגפיים שלי, עברה ללשון, טשטשה את מחשבותי. הכל נעשה פתאום נטול חשיבות. העפעפיים נעשו כבדים, העיניים נעצמו, וכמו נפלתי לתהום",

מי שהציל אותו היתה אותה רופאה אותה הכיר בעבר, היא, דאגה לשחרורו, תוך סיכון עצמה.

הוא הגיע לישראל דרך אוסטריה עם בן חולה בדלקת ריאות. מנמל התעופה בן-גוריון הופנו לטבריה, ומשם לקיבוץ אשדות יעקב. -שלוש שנים הייתי באופוריה מעצם היותי בארץ ישראל, הייתי מוכן לגור איפה שרק יתנו לי. אחרי מלחמת יום הכיפורים הגעתי עם משפחתי לקרית שמונה. בינתיים נולדו לי עוד שני בנים, אבי (18) ויעקב (17). זו היתה אחת התקופות היותר קשות בקרית שמונה. קטיושות נפלו כל יום כמעט, גם הבית שלנו נפגע, בקרית-שמונה נולדה מיכל שלנו (14), כשהמצב החמיר מאוד, לא נותרה לנו ברירה והחלטנו לעזוב לחיפה, כאן התמקמנו בשכונה שבה אנו מתגוררים עד היום, ופה נולד בן הזקונים שלנו, יצחק-אריה.

באותם ימים החל דר' מנדלסון בהליכי החזרה בתשובה שלו, לאחר שחיפש בכל מקום תשובות לשאלות שהציקו לו, ואפילו בנצרות. "כן, רק ביהדות מצאתי את התשובות לשאלות". אגב, הילדים שלנו אפילו קיצוניים יותר מאתנו. במשפחתנו אין כפיה, וכל אחד יכול לעשות ככל העולה על רוחו. הבן הבכור שלנו, דוד, נמצא היום בתקופה של מרד. אני מוצא שזה טבעי, ומאמין שהזמן ירפא את המצב, ושהכל ענין של סובלנות. אשתי לאה נכנסה לכל נושא הדת מהר ממני. מיד כשגמרה אומר בנפשה לחזור בתשובה, חבשה פאה לראשה. אני עברתי תהליך ארוך יותר, ולקח לי זמן עד שהסכמתי לחבוש כיפה. אני עשיתי 'מבחנים' לשם. שיחקתי איתו משחקים מסוכנים. לא קיבלתי כל דבר כתורה מסיני. "אני לא שייך לזרם כלשהו ביהדות. הלכתי, במהלך חזרתי בתשובה, לשיעורים רבים, ולמדתי המון מהילדים שלי. כל ילדי למדו ולומדים בישיבות.

את הרפואה הקונבנציונלית עזב, לאחר שראה שרבים מהחולים סובלים שנים ארוכות, בלא פתרונות למצוקותיהם. ההרפיה הרפואית היא, לדבריו, תשובה למקרים רבים. הפציינטים שלו מגיעים לקליניקה שלו מכל חלקי הארן. המרפאה ממוקמת בצמוד לביתו.

יש לו קבלות - על הצלחותיו, והוא מאמין שאכן בחר בדרך הנכונה. "אני לא מאמין בנסים ונפלאות. הרפואה הקונבנציונלית עוזרת בהרבה מקרים, ואי אפשר בלעדיה. אך יש מחלות שההרפיה טובה להן יותר, כגון לחץ-דם, נדודי שינה, אסטמה ומחלות נוספות, שטיפול תרופתי עלול להזיק למשתמשים בו. התוצאות הטובות שלי מדברות בעד עצמן", הוא אומר בלא להצטנע. "אני בטוח ביכולתי לעזור לאנשים רבים".

__

"קרה לי נס"

הגעתי ללאה מנדלסון בשנת 86', חולה ובמצב קשה", אומרת רחל רוטמן (40), נשואה ואם לשלושה, "סבלתי מלחץ דם גבוה. סחרחורות ומהשמנת יתר, ומשקלי היה מעל מאה ס"ג. לקחתי מדי יום 2ו כדורים, כולל קורטיזון שגרם לנפיחות נוספת על משקלי. מי שראה אותי, נבהל. נראיתי מבוגרת בשנים רבות מגילי האמיתי.

"לדר' מנדלסון הגעתי בעקבות המלצות, תוך ימים עכרתי שינוי דראסטי. הטיפול בהיפנוזה הוכיח את עצמו מייד. תוך תקופה קצרה ירדתי במשקל ומינון הכדורים הופחת לחצי. גם לחץ הדם ירד, והרגשתי שקרה לי נס דר' מנדלסון לימד אותי לעשות תרגילי הרפיה. ועשיתי אותם כל יום בבית לבד. גם התזונה שלי השתנתה, ולתפריט היומי הוספתי המון ירקות ומים. המחזור החודשי שלי חזך לתיקנו אחרי תקופה ארוכה של בעיות.

היום אני לא לוקחת כדורים בכלל, משקלי עומד עכשיו על 85 ק"ג, ואני מרגישה יותר אישה מאישה, בעקבות המפנה הזה זכיתי לבן זקונים, ואפילו התחלתי לכתוב שירים",

היפנוזה היא לא מה שחושבים

נשלח 17 ביוני 2010, 8:31 על ידי avi mendelson   [ עודכן 17 ביוני 2010, 8:32 ]

"מעריב – סגנון" 4.5.88

הוא לא מכשף, ואפילו לא קוסם. אין לו "טריקים" והגם שהוא משתמש בהיפנוזה כאמצעי לריפוי, הוא שולל כל קשר מסתורי לשיטה שלו, ועובדה – במקצועו הוא רופא. אמיתי.

דר' יהודה מנדלסון, תושב חיפה, מעדיף לקרוא לשיטת הטיפול שלו "הרפיה רפואית" וזאת בעיקר בגלל הדעות הקדומות על ההיפנוזה, שמונה שנים מחייו הקדיש ללימוד, נושא ההיפנוזה הרפואית (נוסף על שבע שנות לימוד הרפואה שאחריהן שימש כרופא כללי ופנימי) והיום, לאחר 26 שנות נסיון בעבודה, הוא טוען "ההיפנוזה היא שיטה רפואית המסוגלת לרפא ולשכך יסורים, לשפר את מצבו הפיסי והרוחני של חולה ולשפר את תפקודו של אדם בריא בריכוז, כושר ספיגת ידע, זיכרון ועוד".

ההיפנוזה, מסביר ד"ר מנדלסון, היא הוראה הניתנת לתת-ההכרה של האדם במצב שבין שינה לערות והופכת לדעה. "האדם יכול לקלוט את ההוראה הזאת רק אם רצונו בכך", הוא מדגיש ומוסיף מיד, "כל השאר זה אגדות ושטויות".

העיקרון הבסיסי של שיטת הטיפול שלו פשוטה, לפחות לכאורה. הרפיית שרירי הגוף כשהיא מלווה תחושות שונות בחלקי הגוף ועייפות נעימה, תחושה קלה של כבדות, תחושת חום או קור ועוד), "בעקבות הרפיית שרירים עשויים להיעלם כאבים הנובעים מהתכווצות או ממתיחת קבוצות שרירים, כגון כאבי צוואר, עורף גב ושוקיים, הסיבה לכאבים אלה היא יותר אורגנית מפסיכולוגית וההקלה המושגת ע"י ההיפנוזה וההרפיה ניכרת יותר", אומר ד"ר מנדלסון ואינו מפסיק להפתיע. "כמעט ואין כאבים שאי אפשר לשככם ע"י היפנוזה", אפילו כאבי שיניים, צירי לידה וכאבים עקב מחלת הסרטן.

שיטת הטיפול, הנמשכת בדרך-כלל 20 פגישות בשנה, מתחילה בשיחה ראשונית ארוכה כת שעות מספר עם הרופא, המסביר שהיפנוזה היא לא מה שחושבים, רק אחרי שמבינים שזה לא מיסטיקה מתחיל ד"ר מנדלסון בטיפול והדבר הראשון, החולה יושב או שוכב, עיניו פקוחות או סגורות, תלוי בו.

תחילה הוא ידמיין, למשל, שהוא עייף לאחר הליכה ממושכת. די בכך כדי לגרום לדם לזרום לרגליו ולהביא לשחרור שריריו. השרירים המורפים אינם לוחצים עוד על מערכת העצבים. "שקט פנימי שוטף את כל הגוף והאדם נעשה רגוע יותר", מתאר דר' מנדלסון ומדגיש, שזו גם הסיבה שההרפיה הרפואית מסייעת לשיפור הזיכרון, למשל, "ככל שאספקת הדם למוח טובה יותר - הריכוז עולה, מצב הרוח משתפר והכאבים נעלמים. זוהי דרך טובה לטפל במחלות פסיכוסומטיות".

שיטת הטיפול כוללת גם עבודה עצמית של החולה בעזרת אימון עצמי של טיפולי הרפיה שהמטופל מבצע בישיבה, בשכיבה, בבית, בעבודה ואפילו בנסיעה (אם אינו נוהג). "טיפול זה עדיף פי כמה על טיפול תרופתי, שעלול לעיתים להזיק", אומר ד"ר מנדלסון, שמביא גם דוגמאות להצלחותיו: כליה של אחד המטופלים היתה סתומה ובשניה היו אבנים. לאחר טיפול של הרפיה רפואית נעלמו האבנים והכליה השניה החלה לתפקד. אישה שכחמש שנים לא קיבלה את המחזור החודשי ועברה טיפול שכזה בגלל פגם אחר, קיבלה מחדש את הווסת. היא נהייתה צעירה יותר.

בעזרת היפנוזה אפשר ללמוד גם להיגמל משתיה, להפסיק לעשן וכל מנהג מגונה אחר. הגאווה הגדולה של ד"ר מנדלסון היא בתרומתו להפחתת 67 ק"ג בתוך שנה ממשקלה של חיפנית, שהיה 140 ק"ג.

1-3 of 3